<h1>ספר הישר לר"ת — שו"ת סימן נ"ח</h1>
<h2>דף נז.</h2>
[שאל הרב ר' אליעזר מר"ת]. ועל הגוי שהיה תופס בידו מגל והיה רוצה לראות מראות היין בראש המגל אם שלו יפה הימנו וכשהרגיש ישראל רץ עליו ואחזו בידו עם המגל ומכח אחיזת ישראל ודחיפתו נגע ראש המגל ביין בעוד ישראל אוחזו בידו וסילקו מעל היין. ומיבעי לן אם היין מותר בשתייה אחרי שכל כח ראש המגל היה של ישראל. ולא דמי ללוליבא [נ"ז ע"א] ולאתרוגא [נ"ט ע"ב] ולמדדו בקנה ולהתיז את הצרעה [ס' ע"ב] דהתם כל כח מגע הלולב והאתרוג והקנה של גוי הוא ולהכי אסרוה בשתיה. ולברציה עד דשייפא [נ"ט ע"ב] נמי לא דמי דהתם מאי דאצרכינהו בירצה אע"ג דיד ישראל וכחו עמו משום חשש שלא יהא הגוי תוקף את ישראל ומשכשך בהוצאת ידו מן היין. [ושלום רבותינו וביתם ושלום מורי רבי יצחק בן רבינו לנצח כנפש אליעזר בן שלמה].
